>
>
פרשת השבוע ברוסית

פרשת השבוע ברוסית

אוגוסט 6, 2021

מאת הדס לוי ולובה בר-סף

 

לובה בר סף

ד"ר לובה בר-סף, רופאת שיניים המתמחה בתחום האנדודונטיה , בעלת מרפאת שיניים בכפר סבא, שם היא גם מתגוררת. בנוסף, היא עוסקת בתחום האסתטיקה הרפואית

ויוצרת אמנות פסיפס מזכוכית.  ניתן לקרא על לובה עוד בקישור הבא: https://drluba.com

לובה הצטרפה לקהילת אִמָּהוֹת עַם מַהוּת בשנת 2015 מיד כשחזרה ממסע "מומנטום" (בזמנו JWRP). את המסע הזה מגדירה לובה כ"מסע משנה חיים".

מדובר במסע שמיועד לחבר נשים (אימהות בפרט) יהודיות מכל העולם וליצור זיקה לזהות היהודית שלהם. זהו מסע מרגש וחוויתי שאורך 8 ימים בארץ:

 

 

לובה הצטרפה למסע פעמיים: בפעם הראשונה כמשתתפת מן המניין ובפעם השנייה כמדריכה לקבוצת ישראליות דוברות רוסית שהתלוו לנשים שהגיעו למסע מרוסיה. שם היא פגשה לראשונה את לרה, שהגיעה במשלחת ממוסקבה.

 

לימים, לובה ולרה הקימו יחדיו את אחד הפרויקטים הבינלאומיים המרשימים ביותר – פרשת השבוע ברוסית. על הרעיון שהפך למיזם מספרת לובה: "גדלתי במשפחה ציונית ומילדות החלום הגדול שלי היה לעלות לישראל. את החלום הזה הצלחתי להגשים בשנת 1993. עליתי לארץ בהריון, אימא לילדה בת שנה ושש מזוודות עמוסות בכל הרכוש שלנו. בשנים הראשונות לא היה לי זמן לחשוב. התמקדנו בבניית החיים שלנו כאן, פיתוח קריירה וגידול ילדים. כשהשגתי את כל המטרות שהצבתי לעצמי והילדים גדלו, התחלתי לחשוב. אומנם מימשתי את החלום הציוני שלי, אך לגבי היהדות שלי ריחף סימן שאלה גדול. דווקא כאן, בישראל, הרגשתי פחות יהודייה ממה שהרגשתי ברוסיה. שם הכל היה ברור. כאן – בכלל לא. ויכוחים וכעסים רבים מאפיינים את החברה הישראלית בכל הקשור לנושא היהדות, ולי בכלל היה חור ענק בהשכלה בנושא זה. כמו תמיד, הקורבן הראשון לכל הרעיונות שלי זאת המשפחה שלי. בכדי לצמצם את הפער שהיה לי, ביקשתי להתחיל ללמוד את פרשת השבוע בשבתות. בעלי מזמן השלים את החומר בכוחות עצמו והילדים שלי למדו בבתי ספר ישראלים ורק לי היה ממש קשה! מצאתי חומר רב בעברית לכל הרמות ובתחומים שונים. זה לא התאים לי. רובו לא היה לי ברור ואפילו שעמם אותי. חיפשתי חומרים ברוסית, חרשתי את כל הרשת ולא מצאתי כלום. החלטתי להרים את הכפפה ולייצר בעצמי, את החומר שחיפשתי. ככה נולד הרעיון של ווידאו בלוג Torah quest".

בספטמבר 2016 טסה לובה לכנס מנהיגות בוושינגטון, מטעם "מומנטום", שם היא פגשה משלחת ממוסקבה. "בוושינגטון קרה משהו שעד היום אין לי הסבר לזה", אומרת לובה, "מה שנקרא השגחה פרטית, משהו שקורה מלמעלה: הייתי בלובי של המלון וראיתי את לרה. שוב. וכאילו מישהו משך אותי חזק אליה. שאלתי אותה: יש לי רעיון לעשות ווידאו בלוג על פרשת השבוע, רוצה לעשות איתי? (אני רק אגיד בסוגריים שאני בכלל חשבתי לעשות את הווידאו בלוג לבד, כי בדרך כלל אני עושה הכל לבד). לרה הסכימה מבלי לחשוב פעמיים. רק אחר כך התברר לי, שלרה היא אושיית טלוויזיה ומפיקה תוכנית ברוסיה עם מפורסמים, מעל 6 מיליוני צופים ולעשות סרטים זה למעשה המקצוע שלה. גיליתי גם שיש לה תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני ביודאיקה. בהמשך היא גם סיפרה לי, שאבא שלה היה בין האדריכלים הראשיים של מוסקבה ובנה את חצי מוסקבה והוא תמיד אמר לה, שכשיצא לפנסיה, הוא ילמד תורה. למרבה הצער, אחרי שהוא יצא לפנסיה הוא מהר מאוד הלך לעולמו. לרה, עכשיו, מגשימה את החלום שלו".

 

 

לובה ולרה התחילו לעבוד על הפרויקט יחד ממרחק: לרה ברוסיה ולובה בישראל, עם הרבה פגישות סקייפ ושיחות טלפוניות. לפעמים הן חברו יחד בישראל, כשלרה הגיעה לביקורים בארץ. בין לבין, כל אחת מהן קראה מקורות, לובה ברוסית ובעברית, חיפשה פרשנויות ולמדה עם מורות פרטיות. פעמיים בשבוע נפגשו בסקייפ לשתף חומרים, לסכם נושאים ולהתחלק בכתיבה. בפרויקט הן מפרסמות את הספרים והאתרים שמהן קיבלו את המידע אודות פרשות השבוע.

 

 

 

אחרי שסיימו לכתוב את התכנים, הן יצרו לוגו בסיועו של מקסים קרדופולצב (מעצב גרפי במוסקבה), שאף זכה בפרס על הלוגו שיצר, בתחרות של מעצבים גרפיים. לאחר מכן, צילמו לובה ולרה סרטונים מושקעים ברמה מקצועית גבוהה, בסיועו של בוריס וינוקורוב (צלם מקצועי ישראלי) ואלקסיי ירשוב (עורך במוסקבה), שבעקבות הפרויקט התחיל ללמוד תורה יחד עם החבר היהודי שלו.

 

 

כאן ניתן לראות סרטון "טיזר" של דקה עם כתוביות בעברית:
https://youtu.be/HzOF_TvCeuY

 

כל סרטון אורך בין 7-15 דקות וכולל פתיחה, תקציר של פרשת השבוע (בדגש על 3 נושאים לפחות) והסבר על המקום שבו צולם הסרטון בהקשר לפרשה. הסרטונים צולמו לאורכה ולרוחבה של הארץ, במקומות רבים הקשורים לפרשה המדוברת, וכך הפרויקט הפך גם לבלוג של טיולים בארץ. כך למשל, פרשת 'חיי שרה' צולמה בחברון, ליד מערת המכפלה. את סיפור 'יציאת מצרים' הן צילמו במצפה התת-ימי באילת, בתעלה שנקראת 'יציאת מצרים':

 

 

לובה מבקשת להדגיש שאת כל הפרשנויות הן משתדלות לקשר לחיי היום יום שלנו. כך, למשל, "בפרשת 'וישב' דיברנו על היחסים בין יוסף ואחיו ואח"כ קישרנו זאת למה שקורה במשפחות שלנו באותו נושא. בפרשת 'חיי שרה', הנכחנו את רלוונטיות הפרשה, כשדיברנו על שידוכים במשפחות חרדיות ועל הסוד של חיי נישואים מאושרים. בפרשת 'יתרו', דיברנו על הצבת סמכויות בחיי היומיום ואיך אנחנו מצליחות או לא מצליחות לעשות כך בחיינו". בסוף כל סרטון, לובה ולרה תמיד חותמות בשאלה הקשורה לפרשה.

"לא בכל פרשה אנחנו ישר מבינות היכן הכי מתאים לקיים את הצילומים", משתפת לובה "ולכן, אנחנו נדרשות להפעיל את היצירתיות והדמיון. כך היה לנו בפרשת 'וירא' ששם מוזכרות כל האימהות העקרות שלנו – שרה, רבקה, רחל וגם לאה שסבלה מעקרות משנית. אם נתייחס לסיפורי התנ"ך כמטפורה, מה התורה רצתה לומר לנו בזה? שכל 3 האימהות שלנו היו עקרות? ששרה ילדה בגיל 90? אם הן הצליחו, גם את יכולה! אסור להרים ידיים. בהקשר לכך ציינו שאחת המצוות הכי גדולות ביהדות הינה מצוות 'פרו ורבו' וסיפרנו לצופים שלנו, שבישראל טיפולי הפוריות הינם ברמה הכי גבוהה בעולם ושטיפולי הפוריות בארץ עד 2 ילדים למשפחה הם בחינם, שיחסית למדינות אחרות בעולם, זה ממש לא מובן מאליו. הסיפור הרלוונטי שהוספנו לפרשה, הוביל אותנו לרעיון, לצלם את הסרטון מול בית החולים שערי צדק":

 

 

 

 

כך היה להן גם בפרשה שבה הוזכר יוסף, שהיה למעשה האוליגרך היהודי הראשון, העשיר והחזק בעולם 'וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ' (בראשית, פרק לט', פסוק ב'). מכיוון שיאכטה היא סמל של עושר עכשווי, הן בחרו לצלם את הפרשה במרינה:

 

 

דוגמה נוספת היא פרשת 'שמות' שאותה הן בחרו לצלם ב'יד ושם', לא רק בגלל דמיון השם – 'שמות' ו'יד ושם', אלא גם בגלל הדמיון שיש בין הסיפור של פרעה

לבין הסיפור של היטלר: פרעה רצה להשמיד את כל הבנים הבכורים העבריים והיטלר רצה להשמיד את העם היהודי.

 

 

לובה מספרת שהיו הרבה מקרים שהמקומות בהן צילמו את פרשות השבוע, נרתמו לסייע להן עד כדי יצאו מגדרם. כך למשל, במוזיאון המשכן בעיר העתיקה בירושלים, כשצילמו את פרשת 'תצוה' סגרו עבורן את כל המוזיאון לשעה וחצי: כשהן יצאו מהצילומים, הן נדהמו לגלות ברחבת הכניסה למוזיאון, מאות אנשים שממתינים להיכנס לתוכו. המחווה הזו מאוד ריגשה אותן. גם את פארק נאות קדומים סגרו במיוחד עבורן והצמידו להן מדריך פרטי:

 

 

 

אבל לא תמיד הכל הלך "חלק". היו גם מקרים מאתגרים במיוחד. כמו למשל, כשצילמו את פרשת 'תרומה' העוסקת בהוראות לבניית המשכן וכליו. בעת הצילומים, רצו לובה ולרה, להציג דגם של המשכן. הן מצאו אחד כזה בפארק תמנע שליד אילת, אך שם דרשו מהן 5000 ₪ בעבור הצילום. תקציב לא היה להן, ולכן פנו לחפש דגם אחר. חיפשו וחיפשו, עד שמצאו דגם מדהים וחדש שבדיוק נבנה בבית מלון 'אשל' באריאל.

סיפור מעניין נוסף הן חוו כשרצו לצלם את החלק השני של פרשת 'שמיני'. שם דובר בעיקר על ענייני כשרות ולכן, החליטו לצלם את הפרק במסעדה בשרית כשרה ולתת לצופים שפחות מכירים את הנושא הזה, הסברים מעמיקים בנושא הכשרות. הן סגרו עם מסעדה ברעננה, אבל הלוגיסטיקה מבחינת המיקום הפיזי הצריך אותן למצוא מסעדה דווקא בירושלים. עוד הן מתלבטות באיזו מסעדה יצלמו ואיך יגיעו לאחת כזו ולשף שלה, ביקרה אצל לובה מטופלת מקסימה, לקוחה של שנים. לובה, שלא נוהגת לשוחח במהלך הטיפול עם מטופליה, חרגה מהרגלה במקרה זה, כיוון שאותה לקוחה חוותה חרדה דנטלית חריגה והסיפורים של לובה הצליחו להסיט אותה מהחרדה. וכך, הן הגיעו לסיפור על פרשת השבוע ולובה שיתפה את הלקוחה, שאין לה מסעדה שבה תוכל לצלם את הפרק. כשהיא סיימה את הטיפול, אותה לקוחה קמה, שמחה שהטיפול הסתיים ואמרה ללובה שזה בדיוק תחום העיסוק שלה, וכך ארגנה להן צ'יק-צ'ק מפגש עם השף אבי לוי, ממסעדת 'המוציא' בירושלים, שם גם נערכו הצילומים:

 

לובה מסכמת בהתרגשות ומציינת שהן מקבלות פניות רבות מאנשים ברחבי כל העולם: "אחד האנשים שרשם לנו שהוא מאוד אוהב את פרשת השבוע שלנו, ציין שהוא מראה אותה בבית הכנסת שלהם בכל שבוע לפני כניסת שבת וכולם מאוד נהנים לצפות בה. כששאלנו אותו היכן הוא גר, הוא ענה בגרמניה, בעיר קוטבוס. הוא הוסיף וסיפר שיש בעיה אצלם עם הרב כי הוא מגיע רק פעמיים בחודש ולכן הוא אחראי על פרשת השבוע. מישהי אחרת אמרה לנו שהיא בכלל נוצרייה והתמכרה לפרשת השבוע שלנו. היא רבע יהודייה ולכן תמיד חלמה להגיע לישראל. בזכותכן, היא אמרה, אני כבר יודעת, איך יראה הביקור שלי בישראל. מישהו שריגש אותנו במיוחד אמר לנו שאנחנו לא יכולות אפילו לדמיין באיזה שלב של משבר בחיים שלו הגיעו הסרטונים שלנו על פרשת השבוע, ושבזכות השאלות ששאלנו ובזכות התורה, הוא קיבל את כל התשובות לשאלות הקשות שהיו לו בחייו". אפילו הרב הראשי של מוסקבה, פנחס גולדשמידט, פרגן להן בענק ואמר שהפרויקט שלהן זה דבר הכי טוב שיצא ממסע "מומנטום".

 

אם אתם שואלים מי מממן את הפרויקט הזה תתפלאו לשמוע שמדובר בהפקה פרטית לחלוטין. "התחלנו אותו מתוך תחושת שליחות" אומרת לובה, "ואני מרגישה שהוא הפך לפרויקט חיי".

 

ניתן לעקוב אחרי הפרויקט של לובה ולרה בערוץ היוטיוב שלהן, שעד היום צפו בהן אלפי צופים מרחבי על העולם. כמעט בכל הסרטונים, יש כתוביות בעברית:
https://youtube.com/c/TORAHQUEST

 

 

 

 

 

 

עוד בבלוג

רוצה להצטרף אלינו?